Chap. 3
1
א הַגַּלְגַּלִּים הֵם הַנִּקְרָאִים שָׁמַיִם וְרָקִיעַ וּזְבוּל וַעֲרָבוֹת. וְהֵם תִּשְׁעָה גַּלְגַּלִּים. גַּלְגַּל הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ הוּא גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ. וְהַשֵּׁנִי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ הוּא גַּלְגַּל שֶׁבּוֹ הַכּוֹכָב הַנִּקְרָא כּוֹכָב. וְגַלְגַּל שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁבּוֹ נֹגַהּ. וְגַלְגַּל רְבִיעִי שֶׁבּוֹ חַמָּה. וְגַלְגַּל חֲמִישִׁי שֶׁבּוֹ מַאֲדִים. וְגַלְגַּל שִׁשִּׁי שֶׁבּוֹ כּוֹכַב צֶדֶק. וְגַלְגַּל שְׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שַׁבְּתַי. וְגַלְגַּל שְׁמִינִי שֶׁבּוֹ שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִים בָּרָקִיעַ. וְגַלְגַּל תְּשִׁיעִי הוּא גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּכָל יוֹם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב וְהוּא הַמַּקִּיף וּמְסַבֵּב אֶת הַכֹּל. וְזֶה שֶׁתִּרְאֶה כָּל הַכּוֹכָבִים כְּאִלּוּ הֵם כֻּלָּם בְּגַלְגַּל אֶחָד וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. מִפְּנֵי שֶׁהַגַּלְגַּלִּים טְהוֹרִים וְזַכִּים כִּזְכוּכִית וּכְסַפִּיר לְפִיכָךְ נִרְאִים הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשְּׁמִינִי מִתַּחַת גַּלְגַּל הָרִאשׁוֹן:
Perouch (non traduit)
הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות וכו'. השמים יש להם שמות הרבה. וחכמים אומרים שבעה רקיעים הם וכל אחד יש לו שם כדגרסינן בפרק אין דורשין בחגיגה. אמר רב יהודה שני רקיעים הם שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים. רשב''ל אומר שבעה ואלו הן, וילון. רקיע. שחקים. זבול. מכון. מעון. ערבות. וכשתתבונן תמצא שאין בין רב יהודה וריש לקיש מחלוקת אלא שרב יהודה מנה השמים הנראים בלבד. וריש לקיש מנה השמים הנראים ומנה דברים רוחניים שהם למעלה מן השמים במדרגה וקרא לכל מעלה מהם שמים. שכן אמר וילון אין משמש כלום. רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות וכל צבא השמים קבועים בו שנאמר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ. שחקים שבו רחיים שוחקות מן לצדיקים לעתיד לבוא. זבול שבו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול מקריב עליו קרבן. מעון שבו כתות כתות של מלאכי השרת שאומרות שירה. מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד וכו'. ערבות שבו צדק ומשפט גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידין להבראות וטל שעתיד הקב''ה להחיות בו המתים. הנה נתבאר לך שכל אלו הדברים שבחמשה רקיעים אלו אינם דברים גשמיים כלל. ומה שאמר שלג וברד וטל כולם משל לשפע היורד מלמעלה. ודבר שניהם הוא שנתבאר באמת שאין בעולם דבר גשמי נקרא שמים אלא הרקיע שנברא באויר והשמים שבהם הכוכבים והמזלות הם הנקראים גלגלים ונקראים שמים, ושמים לשון גובה כמו ערים בצורות בשמים ונקראים רקיע, לפי שהם מתוחים וכל דבר מתוח הוא מרוקע שנאמר וירקעו את פחי הזהב וכתיב לרוקע הארץ על המים. ונקראים זבול לפי שהם מדור לשכינה והמדור נקרא זבול שנאמר בנה בניתי בית זבול לך. ונקראו ערבות לפי שהם יקרים ונכבדים והדבר הנכבד נקרא ערוב שנאמר ואת בני התערובות (מלכים ב' י''ד) ומתרגמינן וית בני רברביא: והם תשעה גלגלים וכו'. אלו התשעה כל אחד מהם כולל גלגלים אחרים. מהם שמקיף העולם ומהם קטן שאינו מקיף ולפנים יזכור מניינם אבל מנה הנה מכל גלגל הגלגל הגדול המקיף כל מה שבתוכו מגלגל וכוכב: גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח וכו'. התשעה שזכר אותם הם שבעה כוכבי לכת וגלגל המזלות. והתשיעי שהוא מקיף את הכל. הראשון גלגל הירח נקרא סהר ולבנה. ירח הוא שמו העיקרי. ויש לומר שנקרא ירח לפי שאורו מתחדש בכל חדש ותרגום חדש ירחא. וסהר תרגום ירח סיהרא. ולבנה לפי שעינו לבן: והגלגל השני שבו כוכב וכו'. כבר הקדמנו שלא ימנע שיקרא המין בשם הסוג כמו שקרא למעלה הששית ממעלת המלאכים מלאכים. גם כן קרא לזה כוכב אע''פ שזה שם כולל לכל הכוכבים. ויש מי שקורא אותו כותב. ואומר שנקרא כן לפי שהוא מושל על הכותבים והסופרים והוא מזלם: והשלישי נוגה. נוגה הוא שם הזוהר כמו שנאמר ונוגה כאור תהיה (חבקוק ג') ולפי שזה הכוכב מזהיר הרבה קרוב מזוהר הירח נקרא נוגה: והרביעי חמה. שמה העיקרי שמש ונקראת חמה שממנה תהיה החמימות בעולם שהרי כשתקרב אל ראשי אנשי המקום יהי בו חום הרבה וכשתתרחק ממנה יהיה בו קור הרבה. ונקראת חרס שנאמר בטרם יבוא החרסה (שופטים י''ד) ואפשר שנקראת כך לפי שאדומה כחרס בעת שתזרח ובעת שתערב. וראיה לזה שלא מצאנו שנקראה בזה השם אלא בשני עתים אלו שנאמר האומר לחרס ולא יזרח (איוב ט') , בטרם יבא החרסה: החמישי מאדים. לפי שהוא אדום במראיו ואומרים שהוא מושל על שפיכות דמים ועל המלחמות: הששי צדק. לפי שהוא דן השופטים והדיינים וכיוצא בהם וממנו תבא הרעה למי שאינו שופט מהם בצדק: השביעי שבתאי. נקרא כן לפי שתנועתו כבדה והוא נראה כשובת ונח יותר מכל השבעה: וגלגל השמיני שבו שאר כל הכוכבים כו'. לפי שהכוכבים שבו היו החכמים הקדמונים סוברים שאין להם תנועה כלל. וחכמים שאחריהם השיגו שיש להם תנועה כבדה בכל שבעים שנה מדרגה אחת בקירוב לפי מרחקם זה מזה או ממשוה היום לא ישתנה: וגלגל התשיעי הוא גלגל החוזר כו'. אמר החוזר ולא אמר הסובב לפי שתנועתו הפך תנועת שאר הגלגלים שכל הגלגלים סובבים מן המערב למזרח וזה סובב מן המזרח למערב לפיכך נראה כחוזר למערב:
2
ב כָּל גַּלְגַּל וְגַלְגַּל מִשְּׁמוֹנָה הַגַּלְגַּלִּים שֶׁבָּהֶן הַכּוֹכָבִים נֶחְלָק לְגַלְגַּלִּים הַרְבֵּה זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה כְּמוֹ גִּלְדֵי בְּצָלִים. מֵהֶן גַּלְגַּלִּים סוֹבְבִים מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח. וּמֵהֶן סוֹבְבִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב כְּמוֹ הַגַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי הַחוֹזֵר מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. וְכֻלָּן אֵין בֵּינֵיהֶם מָקוֹם פָּנוּי:
Perouch (non traduit)
כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים וכו'. לפנים יזכור מנינם. ומה שאמר שמהם סובבים מן המזרח למערב כל זה נתבאר בחכמת התכונה ויצטרך בידיעתו לזכרון רוב אותה חכמה. ואין זה מקומה:
3
ג כָּל הַגַּלְגַּלִּים אֵינָן לֹא קַלִּים וְלֹא כְּבֵדִים וְאֵין לָהֶם לֹא עַיִן אָדֹם וְלֹא עַיִן שָׁחֹר וְלֹא שְׁאָר עֵינוֹת. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין אוֹתָם כְּעֵין הַתְּכֵלֶת לְמַרְאִית הָעַיִן בִּלְבַד הוּא לְפִי גֹּבַהּ הָאֲוִיר. וְכֵן אֵין לָהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ לְפִי שֶׁאֵין אֵלּוּ הַמְאֹרָעִין מְצוּיִין אֶלָּא בַּגּוּפוֹת שֶׁלְּמַטָּה מֵהֶן:
Perouch (non traduit)
כל הגלגלים אינם לא קלים ולא כבדים וכו'. נתבאר מדברי הפילוסופים שגולם השמים אינו כגולם ארבעה היסודות ולא המחובר מהם. ואמתת גולם השמים לא נודע להם לפיכך לא יאמר בהם שהם לא קלים ולא כבדים ולא טעם ולא ריח מפני שכל אלו המקרים הם במה שלמטה מגלגל הירח ודבר שלא נודע מהותו לא יודע טבעו:
4
ד כָּל הַגַּלְגַּלִּים הָאֵלּוּ הַמַּקִּיפִין אֶת הָעוֹלָם הֵן עֲגֻלִּין כְּכַדּוּר וְהָאָרֶץ תְּלוּיָה בָּאֶמְצַע. וְיֵשׁ לְמִקְצָת מִן הַכּוֹכָבִים גַּלְגַּלִּים קְטַנִּים שֶׁהֵן קְבוּעִים בָּהֶן וְאֵין אוֹתָם הַגַּלְגַּלִּים מַקִּיפִין אֶת הָאָרֶץ אֶלָּא גַּלְגַּל קָטָן שֶׁאֵינוֹ מַקִּיף קָבוּעַ בַּגַּלְגַּל הַגָּדוֹל הַמַּקִּיף:
Perouch (non traduit)
כל הגלגלים האלו המקיפין את העולם עגולים והארץ תלויה באמצע וכו'. הארץ תלוי ברוח פיו של הקב''ה הוא שנאמר תולה ארץ על בלימה והיא עומדת באמצע. ויסוד המים מקיף רובה והרוח מקיף שניהם. והאש מקיף הרוח והגלגל מקיף הכל נמצאת הארץ תלויה באמצע:
5
ה מִסְפַּר כָּל הַגַּלְגַּלִּים הַמַּקִּיפִין אֶת כָּל הָעוֹלָם שְׁמוֹנָה עָשָׂר. וּמִסְפַּר הַגַּלְגַּלִּים הַקְּטַנִּים שֶׁאֵינָן מַקִּיפִין שְׁמוֹנָה. וּמִמַּהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וִידִיעַת שִׁעוּר סְבִיבָתָן בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּמִנְּטִיָּתָן מֵרוּחַ דָּרוֹם לְרוּחַ צָפוֹן וּמֵרוּחַ צָפוֹן לְרוּחַ דָּרוֹם וּמִגָּבְהָן מֵעַל הָאָרֶץ וּקְרִיבָתָן יִוָדַּע מִסְפַּר כָּל אֵלּוּ הַגַּלְגַּלִּים וְצוּרַת הֲלִיכָתָן וְדֶרֶךְ הַקָּפָתָן. וְזוֹ הִיא חָכְמַת חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת. וּסְפָרִים רַבִּים חִבְּרוּ בָּהֶן חַכְמֵי יָוָן:
Perouch (non traduit)
מספר כל הגלגלים המקיפין את כל העולם י''ח. וזה הוא חשבונו. הירח יש לו שלושה גלגלים ואלה שמותם. אלגוזהר ואלמאיל. וכארג אלמרכז. ועטארד ג''כ יש לו שלושה גלגלים והם. אלמכתאל. ואלמדיר. וכארג אלמרכז. הרי ששה. ושאר החמשה כוכבי לכת יש לכל אחד שני גלגלים ממתל. וכארג אלמרכז. הרי י''ו. והגלגל השמיני שבו שאר הכוכבים הקבועים והגלגל התשיעי הרי י''ח: ומספר הגלגלים הקטנים שאינם מקיפין ח' וכו'. אלו הם הנקראים אלפלאך אלתדויר. והחכמים האחרונים מחכמי התכונה אומרים שהשמש אין לה פלך תדויר נשאר מכוכבי לכת ששה. שנים מהם והם אלזהרה ועטאדר יש לכל אחד מהם שני גלגלים קטנים כמו שאמרו מקצת חכמי התכונה. והארבעה הנשארים לכל אחד פלך תדויר הרי ח': וממהלך הכוכבים וידיעת שיעור סביבתם וכו'. כבר ביאר שהגלגלים כולם זכים ואין להם עין כלל ולא ידענו שהם רבים אלא מן הדרכים שזכר. ונזכור על דרך משל הדרך שידעו בה גלגלי הירח וממנו תלמוד לכל. כשהתבוננו בירח מצאו לו תנועות משונות והגלגל האחד לא יהיה לו תנועות משונות לפיכך אמרו כי יש לו גלגלים הרבה לפי התנועות כל תנועה סיבתה גלגל. וכשהתבוננו בירח מצאו אותו פעם ימהר בהליכתו ופעם יקצר והמהירות והקיצור אינם נחלקים בגלגל אלא ימצא בכל החלקים ומזה ידעו שיש לו גלגל קטן שאינו מקיף וכשהביטו בקוטר זה הגלגל הקטן מצאו אותו פעמים יראה קטן ופעמים גדול ולא יראה גדול אלא בעת שיהיה בריבוע השמש ידעו שהגלגל המניע זה הגלגל הקטן הנקודה שלו שסובב עליה אינה באמצע העולם. ומפני זה כשיהיה רחוק מן הארץ יראה קטן וכשיהיה קרוב מן הארץ יראה גדול. וזה הגלגל נקרא פלך אלכראג אלמרכז. וגם ידעו בדרכים אחרים שיש לו גלגל אחד נקרא אלפלך אלמאיל וגלגלו נקרא אלפלך אלגוזהר ועל זו הדרך ידעו מנין שאר הגלגלים וצורתם: וזו היא חכמת תקופות ומזלות וכו'. ארז''ל בפירוש כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים (דברים ד') איזו חכמה שהיא לעיני העמים זו חכמת חשבון תקופות ומזלות. ופירוש תקופות הוא סביבת הגלגל מקיף העולם כלומר סובב אותו. ומזלות הם הקרואים בלשון ערבי ברוג כדכתיב לשמש ולירח ולמזלות (מלכים ב' כ''ג) וכן קרויין בלשון ערבי אלמנאזל: וספרים רבים חברו בה חכמי יון וכו'. זו החכמה היא חכמת התכונה ובלשון ערבי עלם אלהיאה:
6
ו גַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי שֶׁהוּא מַקִּיף אֶת הַכֹּל חִלְּקוּהוּ הַחֲכָמִים הַקַּדְמוֹנִים לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים. כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק הֶעֱלוּ לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם צוּרָה זוֹ שֶׁתֵּרָאֶה בּוֹ מִן הַכּוֹכָבִים שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ שֶׁהֵם מְכֻוָּנִים תַּחְתָּיו. וְהֵם הַמַּזָּלוֹת שֶׁשְּׁמוֹתָם טָלֶה. שׁוֹר. תְּאוֹמִים. סַרְטָן. אַרְיֵה. בְּתוּלָה. מֹאזְנַיִם. עַקְרָב. קֶשֶׁת. גְּדִי. דְּלִי. דָּגִים:
Perouch (non traduit)
גלגל תשיעי שהוא מקיף הכל וכו'. זהו אלפלך אלאטלם והוא אין בו כוכבים כלל אבל חכמי יון חילקו הגלגל השמיני שיש בו כל אלו הכוכבים הנראים שהוא תחת הגלגל התשיעי לי''ב חלקים. כל חלק ל' מעלות. וקראו לכל חלק שם לקוח מקבוץ הכוכבים שבאותו חלק. שפעמים היה קיבוצם בדמות טלה או שור וכל כיוצא בזה. וחלקו הגלגל התשיעי לי''ב חלקים כנגד אלו החלקים. ועשו זה מפני הלימוד כדי שיבין הלומד אלו הענינים במהרה. כיצד כשנרצה לידע שהשמש סבבה ל' מעלות נאמר שכבר סבבה כל מזל טלה וכן הכל על פי זה הדרך: והם המזלות ששמותם טלה וכו'. כבר ביארנו מלת מזלות ונקראו כך לפי שהשמש והירח מהלכין בה או קרוב מהם ותרגום וילך ואזל וכן בלשון ערבי נקראים מנאזל שאלו הי''ב חלקו אותם לכ''ח מחנות לפי הילוך הירח בהם בכל יום מחנה הקרוי מנזלה וגם נקראו מזרות שנאמר התוציא מזרות בעתם (איוב ל''ח): ושמותם טלה וכו'. התחילו המנין מזה המקום לפי שהוא תחלת הנקודה שבה יתקבץ גלגל המזלות עם גלגל שיווי היום וממנו תצא השמש לנטות לצד צפון שבו רוב הישוב. טלה הוא הכבש הקטן כדכתיב טלה חלב. תאומים וכן קרויה בלשון ערב אלתואמין והיא צורת שני אנשים מחוברים יחד וכן נקראים אלזוגא מלשון זוג שהוא שנים. סרטן הוא תבנית אחד מרמש המים. בתולה היא הנקראת סנבלת. וגם נקראת אלעדרא מפני שהיא צורת שפחה יש לה שני כנפים. והשאר ידועים:
7
ז גַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי עַצְמוֹ אֵין בּוֹ לֹא חֲלוּקָה וְלֹא צוּרָה מִכָּל הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ וְלֹא כּוֹכָב. אֶלָּא בְּחִבּוּר הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשְּׁמִינִי הוּא שֶׁיֵּרָאֶה בְּכוֹכָבִים גְּדוֹלִים שֶׁבּוֹ תַּבְנִית הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ אוֹ קָרוֹב מֵהֶן. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵים עָשָׂר צוּרוֹת לֹא הָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד אוֹתָן הַחֲלָקִים אֶלָּא בִּזְמַן הַמַּבּוּל שֶׁאָז הֶעֱלוּ לָהֶן שֵׁמוֹת אֵלּוּ. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה כְּבָר סָבְבוּ מְעַט. לְפִי שֶׁכָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁבְּגַלְגַּל שְׁמִינִי כֻּלָּם סוֹבְבִים כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ אֶלָּא שֶׁהֵן סוֹבְבִין בִּכְבֵדוּת. וְחֵלֶק שֶׁיִּתְהַלֵּךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ כְּנֶגְדּוֹ בְּיוֹם אֶחָד יֵלֵךְ כְּנֶגְדּוֹ כָּל כּוֹכָב מֵהֶן בְּקֵרוּב מִשִּׁבְעִים שָׁנָה:
Perouch (non traduit)
אלו הי''ב צורות לא היו מכוונות וכו'. החכמים הקדמונים לא השיגו לכוכבים שבגלגל השמיני תנועה כלל ובאחרונה השיגו להם תנועה כבידה בכל שבעים שנה מעלה אחת בקירוב לפיכך מזמן המבול עד הנה כבר סבבו ונשתנה מקומם שהיה מכוון כנגד החלקים שבגלגל תשיעי באותו זמן כמו שתאמר שכוכב שהיה באותו זמן בתחלת מזל שור יהיה עתה בעשרים מעלה ממזל תאומים: וחלק שיתהלך השמש וכו'. מהלך השמש בכל יום קרוב ממעלה אחת והיא מהלך הכוכבים בשבעים שנה בקירוב:
8
ח כָּל הַכּוֹכָבִים הַנִּרְאִים יֵשׁ מֵהֶן כּוֹכָבִים קְטַנִּים שֶׁהָאָרֶץ גְּדוֹלָה מֵאֶחָד מֵהֶן. וְיֵשׁ מֵהֶן כּוֹכָבִים גְּדוֹלִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן גָּדוֹל מִן הָאָרֶץ כַּמָּה פְּעָמִים. וְהָאָרֶץ גְּדוֹלָה מִן הַיָּרֵחַ כְּמוֹ אַרְבָּעִים פְּעָמִים. וְהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִן הָאָרֶץ כְּמוֹ מֵאָה וְשִׁבְעִים פְּעָמִים. נִמְצָא הַיָּרֵחַ אֶחָד מִשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִן הַשֶּׁמֶשׁ בְּקֵרוּב. וְאֵין בְּכָל הַכּוֹכָבִים כּוֹכָב גָּדוֹל מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא קָטָן מִכּוֹכָב שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשֵּׁנִי:
Perouch (non traduit)
כל הכוכבים הנראים יש מהן וכו'. אמר הנראים לפי שיש כוכבים הרבה קטנים שאינם נראין מפני קטנן והכוכבים הנראין שיוכלו למנות אותן אלף וכ''ב כוכבים וחלקו אותן לששה חלקים החלק הראשון הכוכבים שבו גדולים מן הכוכבים שבחלק השני. וכן עד סופן: ואלו הכוכבים יש מהן שהוא גדול מן הארץ כמה פעמים. והארץ גדולה מן הירח מ' פעמים וכו'. מדת הארץ ידועה אצל חכמי התכונה שידעו במופת שכדור הארץ כ''ד אלף מיל. ויהיה קוטר הארץ שבעת אלפים ושמונה מאות מיל בקירוב. והמופת שידעו בו כדור הארץ הוא שעמדו במקום וכוונו גובה הקוטב או כוכב מן הכוכבים והלכו על שטח הארץ על קו חצי היום עד שנתוסף הגובה הראשון מעלה אחת ומדדו המהלך שהלכו אותו ומצאוהו ששה וששים מיל ושני שלישי מיל כפלו זה בש''ס מעלה שהם כדור הגלגל יצא להם כ''ד אלף מיל שזהו שיעור כדור הארץ. ומאחר שנודע להם הכדור ידעו הקוטר שהוא שבעה לשנים ועשרים כלומר אם תהיה העגולה שנים ועשרים יהיה הקוטר שלה שבעה בקירוב. וכשידעו קוטר הארץ שיערו בו גובה הכוכבים וכמותם וידעו שהשמש גדולה מן הארץ קרוב מק''ע פעם. והירח קטן מן הארץ בכמו מ' פעם: נמצא הירח וכו'. כשתכלול ק''ע שהיא שיעור השמש במ' שהוא חסרון הירח מן הארץ יצא ששת אלפים ות''ת: ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש ולא קטן מכוכב שבגלגל שני וכו'. זה עטארד והוא קטן מן הארץ כ''ד אלף פעמים:
9
ט כָּל הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים כֻּלָּן בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ וְדֵעָה וְהַשְׂכֵּל הֵם. וְהֵם חַיִּים וְעוֹמְדִים וּמַכִּירִין אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי גָּדְלוֹ וּלְפִי מַעֲלָתוֹ מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים לְיוֹצְרָם כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים. וּכְשֵׁם שֶׁמַּכִּירִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ מַכִּירִין אֶת עַצְמָן וּמַכִּירִין אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁלְּמַעְלָה מֵהֶן. וְדַעַת הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים מְעוּטָה מִדַּעַת הַמַּלְאָכִים וּגְדוֹלָה מִדַּעַת בְּנֵי אָדָם:
Perouch (non traduit)
כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש ודעת וכו'. ידעו זה מתנועתם שזו התנועה א''א שתהיה טבעית כתנועת האבן למטה והאש למעלה שהמתנועע בתנועה טבעית כשיגיע למקום שיצא ממנו בהכרח ינוח והגלגל סובב תמיד ואינו נח וגם אין תנועתו כתנועת החי שאינו מתנועע אלא כדי שיקרב אל דבר שנהנה ממנו או יתרחק מדבר שיזיק לו והגלגל אין תנועתו על זו הצורה שהרי הפאה שממנה יסוב אליה ישוב תמיד הילכך לא תהיה תנועתו אלא תנועה תשוקיית. והתנועה התשוקית לא תהיה אלא לבעלי נפש ושכל שהנפש היא סיבת התנועה והשכל שבו תשתוקק הנפש להידמות בעילתה שהוא השכל: והם חיים ועומדים וכו'. כל בעל נפש הוא חי שאין חיות אלא לבעלי הנפש. ומאחר שהם חיים ובעלי שכל הם מכירין בוראם: וכשם שמכירין הקב''ה כך מכירין עצמן וכו'. התיקון כך. בתחלה יכיר את עצמו. ואח''כ מכירין עילתם שהם השכלים הנפרדים. ומאחר שיכירו עילתם ידעו שגם יש להם עילה מחוייב המציאות והוא הקב''ה:
10
י בָּרָא הָאֵל לְמַטָּה מִגַּלְגַּל הַיָּרֵחַ גֹּלֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ כְּגֹלֶם הַגַּלְגַּלִּים. וּבָרָא אַרְבַּע צוּרוֹת לְגֹלֶם זֶה וְאֵינָן כְּצוּרַת הַגַּלְגַּלִּים וְנִקְבַּע כָּל צוּרָה וְצוּרָה בְּמִקְצָת גֹּלֶם זֶה. צוּרָה רִאשׁוֹנָה צוּרַת הָאֵשׁ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָת גֹּלֶם זֶה וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶן גּוּף הָאֵשׁ. וְצוּרָה שְׁנִיָּה צוּרַת הָרוּחַ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶן גּוּף הָרוּחַ. וְצוּרָה שְׁלִישִׁית צוּרַת הַמַּיִם נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הַמַּיִם. וְצוּרָה רְבִיעִית צוּרַת הָאָרֶץ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הָאָרֶץ. נִמְצָא לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ אַרְבָּעָה גּוּפִין מֻחְלָקִין זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַקִּיף אֶת שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ מִכָּל רוּחוֹתָיו כְּמוֹ גַּלְגַּל. הַגּוּף הָרִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ הוּא גּוּף הָאֵשׁ. לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הָרוּחַ. לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הַמַּיִם. לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הָאָרֶץ. וְאֵין בֵּינֵיהֶם מָקוֹם פָּנוּי בְּלֹא גּוּף כְּלָל:
Perouch (non traduit)
ברא האל למטה מגלגל הירח גולם אחד וכו'. זה הגולם קורין אותו הפילוסופים אל מארה אלאזלי. ודבר ידוע שכל גוף מחובר מגולם וצורה ולעולם לא ימצא גולם בלא צורה ולא צורה בלא גולם אלא הדעת היא שמכרת זה הדבר כמו שיתבאר אח''כ. וזה הגולם שבראו השם בתחלה קבל ארבע צורות משונות זו מזו בטבע ולפי שינוי טבעם נשתנה מקומם. האש שהיא קלה מן הכל לפי שהיא חמה ויבשה מקומה בשיפולי גלגל הירח וזו היא האש הטבעית והיא זכה הרבה ואין לה עין ואינה אדומה כמו זו האש שאצלנו שאילו היתה אדומה היה נראה האויר בלילה כולו אדום. ולמטה מן האש הרוח והוא חם ולח והוא כבד מן האש וקל מן המים לפיכך מקומו למטה מן האש. והמים למטה ממנו לפי שהוא כבד שהוא קר ולח. והארץ כבדה מן הכל לפיכך היא למטה מן הכל והיא עומדת באמצע בגבורת השם כדכתיב תולה ארץ על בלימה. וכל אלו הארבעה גופים הם עגולים. וכל אחד תוך חבירו ותנועתו תנועה טבעית כלומר כשיהיו חוץ למקומם יתנועעו כדי לחזור למקומם. כיצד כשתקח אבן ותזרוק אותה למעלה מיד יתנועע ולא ישקוט עד שיחזור לארץ אם לא ימנע אותה מקרה. וכן כשתכבוש האש למטה בהכרח כשיסור ההכרח תעלה למעלה. והגלגל כשיסוב יניע הכל בהכרח ומתנועת הגלגל וסבובו לאלו הארבעה יסודות יתהווה מהן כל הווה ונפסד. והם ארבעה מינים דומם וצומח וחי ומדבר. ובעת שיתחבר מארבעה יסודות אלו או מהנתהוה מהם גולם שראוי לקבלה וכשיפסד הגולם ולא יהיה ראוי לקבל אותו הצורה שהיתה בו מיד יפסד מדבר לדבר עד שישוב ויפרד לארבעת היסודות שנתחבר מהם:
11
יא אַרְבָּעָה גּוּפוֹת הָאֵלּוּ אֵינָם בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ וְאֵינָם יוֹדְעִים וְלֹא מַכִּירִים אֶלָּא כְּגוּפִים מֵתִים. וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מִנְהָג שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעוֹ וְלֹא מַשִּׂיגוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים קמח־ז) 'הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת' (תהילים קמח־ח) 'אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר'. וּבֵאוּר עִנְיַן הַדְּבָרִים הַלְלוּהוּ בְּנֵי אָדָם מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁתִּרְאוּ בָּאֵשׁ וּבַבָּרָד וּבִשְׁאָר בְּרוּאִים שֶׁתִּרְאוּ לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ שֶׁגְּבוּרָתָם תָּמִיד נִכֶּרֶת לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל:
Perouch (non traduit)
ארבעה גופות האלו אינם בעלי נפש וכו'. כבר זכרנו שתנועתם טבעית ואין להם נפש שיתנועעו בה למקום שירצו כמו נפש החי לפיכך אינם יכולים לשנות מנהגם: וזה שאמר דוד הללו את ה' מן השמים וכו'. כלומר אם תקשה ותאמר היאך תאמר שהם כגופים מתים ודוד אמר שהם מהללים ואין מהלל אלא החי, התשובה שענין הדברים כך הללו בני אדם שתכירו גבורתו מברואיו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source